1. מדוע קשה להשתמש בפחם ובגז באופן ישיר בבתים?
   
2. אילו יתרונות יש לשימוש בחשמל בתוך הבית?
3. מדוע דלקי מאובנים נקראים "משאבים מתכלים"? תנו דוגמה למשאבי דלק מאובנים בישראל.
4. אילו גורמים חשובים יש לקחת בחשבון במיקום תחנת כוח מבוססת גז?
5. מה הצורך המיוחד של תחנת כוח המבוססת על קיטור?
6. אילו שיקולים מיוחדים יש לקחת חשבון כשבוחרים היכן למקם תחנת כוח המבוססת על פחם?
7. כיצד גילוי מאגרי הגז בישראל השפיע על המדינה מבחינה גיאו-פוליטית וכלכלית?
8. מהן ההשלכות הסביבתיות העיקריות של השימוש בדלקי מאובנים?
9. מדוע גז טבעי נחשב ל"נקי" יותר מבין דלקי המאובנים, ומהי הבעייתיות שלו בהקשר של גזי חממה?

תשובות:

1. השימוש בפחם ובגז באופן ישיר בבתים הוא בעייתי מכמה סיבות:
   • קשה לאגור אותם בכמויות גדולות בבית;
   • יש צורך במערכות אוורור מיוחדות כדי למנוע הצטברות גזים מסוכנים;
   • והם מהווים סכנה בטיחותית גדולה יחסית בשל הסיכון לדליפות או שריפות.
2. לשימוש בחשמל בתוך הבית יש מספר יתרונות משמעותיים:
   • החשמל מספק אנרגיה זמינה בכמות ובעוצמה אחידות, מה שמאפשר שימוש יציב ואמין;
   • החשמל בטוח יחסית לשימוש ביתי בהשוואה למשאבי אנרגיה אחרים;
   • החשמל קל להובלה דרך כבלים ולשימוש מבחינת הצרכן, ללא צורך בטיפול ישיר בחומרי דלק.
3. דלקי מאובנים נקראים "משאבים מתכלים" מכיוון שתהליך יצירתם הוא ארוך מאוד, אורך מיליוני שנים, ודורש תנאים מיוחדים. כאשר אנו משתמשים בהם, הם אינם מתחדשים בקצב שבו אנו צורכים אותם, ולכן הם הולכים ונגמרים. בישראל, לדוגמה, יש מספר מאגרי גז טבעי בים התיכון, ובעבר היו גם שדות נפט קטנים באזור הנגב.
4. במיקום תחנת כוח מבוססת גז יש לקחת בחשבון שני גורמים עיקריים:
   • התחנה חייבת להיות מחוברת לתשתית הגז של המדינה כדי לקבל אספקה שוטפת של דלק.
   • התחנה צריכה להיות קרובה לצומת של קו מתח גבוה כדי להזרים את החשמל המיוצר לרשת החשמל. בשל כך, הקמת תחנות כאלה במקומות מרוחקים היא בעייתית ויקרה.
5. תחנת כוח המבוססת על קיטור זקוקה לאספקה קבועה של מים קרים. מטרת המים הקרים היא לקרר את הקיטור ולהפוך אותו בחזרה למים נוזליים, כך שניתן יהיה להשתמש בהם שוב לסיבוב הטורבינה. זהו תהליך מחזורי חיוני לפעולה יעילה ורציפה של התחנה.
6. במיקום תחנת כוח המבוססת על פחם, השיקול המרכזי הוא נגישות להובלת כמויות גדולות של פחם. לכן, תחנות כאלה ממוקמות בדרך כלל על חוף ים (להובלה בספינות), לצד נהר (להובלה בדוברות), או ליד פסי רכבת. זאת מכיוון שכמויות הפחם הנדרשות גדולות מדי להובלה יעילה במשאיות דרך מערכת הכבישים הרגילה.
7. גילוי מאגרי הגז בישראל השפיע באופן משמעותי על המדינה מבחינה גיאו-פוליטית וכלכלית. ראשית, הוא שיפר את הביטחון האנרגטי של המדינה, כלומר את היכולת שלה לספק את צרכי האנרגיה שלה באופן עצמאי. שנית, הוא הפחית את התלות של ישראל בייבוא דלק ממדינות אחרות, מה שמחזק את עמדתה הכלכלית והפוליטית באזור.
8. ההשלכות הסביבתיות העיקריות של השימוש בדלקי מאובנים הן זיהום אוויר ופליטת גזי חממה. שריפת דלקים אלו משחררת מזהמים שונים לאוויר, כגון תחמוצות גופרית וחנקן, וכן פחמן דו-חמצני שהוא גז חממה עיקרי. בנוסף, תאונות הקשורות בהפקה והובלה של דלקים אלו, כמו דליפות נפט לים, יכולות לגרום לאסונות סביבתיים חמורים שפוגעים במערכות אקולוגיות שלמות.
9. גז טבעי נחשב ל"נקי" יותר מבין דלקי המאובנים כי בעת שריפתו הוא פולט פחות מזהמים לאוויר בהשוואה לפחם או נפט. עם זאת, הבעייתיות שלו בהקשר של גזי חממה נובעת מכך שהגז הטבעי עצמו (בעיקר מתאן) הוא גז חממה חזק מאוד. לכן, יש הקפדה מיוחדת בתהליכי ההפקה והשינוע שלו למנוע דליפות גז לאטמוספירה, שכן אפילו דליפות קטנות יכולות להשפיע משמעותית על התחממות כדור הארץ.